סיור בטיקוצ'ין – עיר סיפורי הפיות

מערך הדרכה למתאר הפיזי של טיקוצ'ין היהודית והפולנית.

המסייר ברחובותיה של העיירה טיקוצ'ין, חש בגעגוע עז לעברה המפואר היהודי והפולני. המסייר חש ברחובותיה, את חלומותיו הבלתי ממומשים של מלך מת כמו את תשוקתו של רב חכם ללמד את תורתו לכל החפץ בכך. ניתן לדמיין את ככר העיר השוקקת חיים, כמו גם את העבודה המאומצת בנמל שעל נהר הNarew.
טיקוצ'ין ידועה בגלל אירועים מלאי תהילה ורגש בהיסטוריה הפולנית והיהודית שלה, הניבטות עד היום בכל פינה מרחובותיה.
"עיר סיפורי הפיות" כך כינתה את העיר, Agnieszka Osiecka בגלל יופייה הקסום. העיר שידעה תהילה וניצחונות כמו עצב ויגונות רבים. ההנחה שלכל סיפור יפה יש סוף טוב היא האמונה השבירה של הקיום האנושי.
אנו יוצאים למסע בעיר כמו בתיאטרון יווני שבו הסיפורים ממשיכים להתרחש ומזמינים אותך המסייר: בוא והצטרף אלינו למסע.

מקומות שצריך לראות בטיקוצ'ין:

מפת העיירה

טיקוצ'ין היהודית
טיקוצ'ין שוכנת בעמק קסום על גדות נהר הנרב

מקורותיו של ה Narew שאורכו מגיע לכ – 440 ק'מ, ביערות ביילורוסייה, בקרבת הגבול עם פולין. הנהר זורם לכיוון צפ'-מע', עובר את טיקוצ'ין ולומז'ה (שם אזור השייט העיקרי) וממשיך לזרום לכיוון דר'-מע' עד שנשפך לויסטולה ליד נובי דבור בקרבת וורשה. נהרות הבוג והביברזה הם פלגיו העיקריים והוא מחובר בתעלות לנהרות הפריפט והנאיימן. על גדותיו שוכנות כמה ערים שקהילותיהן היהודיות, היו ידועות בעבר כמו: Tikocin, Łomza, Nowogŕod, Ostrołęka, Pułtusk, Nowy Dwőr, Mazowiecki, Serock.

כשאתה נכנס לטיקוצ'ין מכיוון Jeżewo, המראה הראשון הנגלה לעיניך, הוא מבנה בית הכנסת המאציל מיופיו על כל הרובע היהודי Kaczorowo בטיקוצ'ין של אז.
בית הכנסת נבנה בשנת 1642, במקומו של בית כנסת קודם שהיה עשוי עץ ונשרף. ההמשכיות הנה ההוכחה לעברה העשיר של הקהילה היהודית במקום שבמאות ה – 17 וה – 18 , נחשבה בפולין המלכותית, לקהילה היהודית החשובה ביותר בפולין אחרי קהילת יהודי קרקוב.
קהילת יהודי טיקוצ'ין הוכחדה בשואת יהודי אירופה ע'י הנאצים בקיץ 1941, ע'י ירי בבורות ביער לופוחובה הסמוך לעיירה אך שרידי הקהילה הפיזיים ורוחה, נותרו בעיירה.
בית הכנסת, הוא מרכיב בסיסי בנופה של העיר. גגו הוא גג טיפוסי מתקופת הרנסאנס כשבמאה – 18, נוסף לו ממד ברוקי עם הוספת שני השיפועים לגג - זה סגנון נדיר מאוד בפולין. השילוב של הקירות העבים מהתקופה הרנסאנסית המאוחרת והגג מטיפוס קרקוב – הנו דוגמא ייחודית, בכל האדריכלות האירופית.

בית הכנסת הגדול (1642) שוקם בשנת 1974-8.
אולם התפילה, מוקף משלושת צדדו במפלס אחד שבו גם עזרת הנשים וגם מסדרון ששימש ל'חדר'.
המסדרון הוא הפולוש -שימש גם להתכנסות בית המשפט של הקהילה ולאסיפות הקהל.
המגדל – שימש לבית הכלא הרבני והוא שנותן לכל המבנה, איכויות של מבצר.
בתוך חלקו העליון של המגדל היה בית הרב:
מבחינה ארכיטקטונית אולם התפילה, הוא מטיפוס מודל של חלוקה ל - 9 חלקים: עמודי הבימה והקשתות בתקרה, מחלקות את האולם ל - 9 חלקים נפרדים (עמודי הבמה מחלקים את חלל אולם התפילה לחלקים שווים נ.א.) שווים כשבחלק המרכזי, מצויה הבימה.
מפלס רצפת אולם התפילה, נמוך ממפלס עזרת הנשים וזה נותן ביטוי ומשמעות לפסוק: "ממעמקים קראתיך יה"..
הבימה, ממוקמת במרכז בין ארבעה עמודים ומעליה תקרת חופה. בנוסף להיותה המקום להנחת וקריאת ספרי התורה, הבימה משמשת גם כמקום לנשיאת דרשות. במרכזה ישנו השולחן להנחת וקריאת ספרי התורה וכיסא.
ארון הקודש, ממוקם בקיר המזרחי לכיוון ירושלים.
בתקופה שבה בית הכנסת היה מעץ, ארון הקודש היה עשוי מחלל בקיר שנסגר בדלת וכוסה בפרוכת.
ארון הקודש קישוטי מאוד ומבנהו: בסיס וממנו יוצאים בשני צדדיו שני עמודים יוניים המהווים את המסגרת לחלל הארון. בראשו כתובת מקושטת בעברית: http://www.webfeats.com/Poland/New/p100699/4x.html (תפילת החלום הכתובה על הקיר מימין לכניסה לאולם התפילה נ.א.).
בגיל 13 ומעלה לאחר שמלאו לבנים בר מצווה, הם התפללו עם הגברים בתוך אולם התפילה. הבנים הצעירים מגיל 13, התפללו עם אימותיהם בעזרת הנשים.
בית הכנסת שימש כמקום תפילה, כמרכז יהודי ומרכז חברתי. כיום משמש בית הכנסת, כמוזיאון ליודאיקה. בכל שנה, מגיעים לביקור כעשרת אלפים מבקרים יהודים מישראל ומכל העולם ולגביהם, בית הכנסת נשאר בית כנסת ולא מוזיאון.
במאה ה – 18, נבנה במגרש בחזית בית הכנסת ומצדו המזרחי, שוק עם דוכנים ובו התרכז המסחר. כיום נשארו רק בסיסיהם (במגרש לאורך הצד השמאלי של הבניין מאחורי קיר ארון הקודש נ.א.).

בית הכנסת הקטן
בשנת 1797, נשרף בדליקה ונהרס חלק מן הרובע היהודי כולל בתי הדירות הישנים שברחוב פילדסוסקי ורחוב Kaczorowska. הבתים הקיימים כיום ברחובות אלו, נבנו לאחר מכן בסוף המאה ה – 18 ובתחילת המאה ה – 19.
בתקופה הזו נבנה גם בית הכנסת הקטן ברחוב Kozia, שמילא כמה תפקידים: בית מדרש ובית ספר. המבנה הזה נהרס בשואה ושוחזר ומהווה היום, חלק מן המוזיאון.

בית העלמין היהודי
בית העלמין היהודי שוכן במרחק של כשבע מאות מ' מבית הכנסת (ליד רחוב Zachodnia הניצב לרחוב Pilsudski. מהכניסה לעיירה, פונים שמאלה לרחוב Holendry ומשם שמאלה לרחוב Zachodnia נ.א.) וראשיתו עם הגעתם של היהודים לטיקוצ'ין בשנת 1522.
למרות הזנחתו, מבין בתי העלמין היהודיים ששרדו בפולין, זהו בית העלמין העתיק ביותר ובו מצויות היום 50 מצבות ולחלקן, כיתוב מפואר בעברית.
ברובע היהודי Kaczorowo, עדיין מורגשת במלוא עוצמתה אווירת העיירה היהודית של עולם שנעלם והאופיינית לגבולה המזרחי של פולין. לרובע היהודי הייתה עוצמה גדולה מאוד והיה מקום ידוע ומפורסם.
יהודי טיקוצ'ין שחיו בעיירה למעלה מארבע מאות שנה, יצרו אווירת קהילה יהודית דתית וחילונית, רווית חיים. שמה של משפחת הרב טיקטין או טיקטינר היה ידוע בכל אירופה, כמו גם אנשים כמו רבקה טיקטינר – יהודייה משכילה וסטודנטית לתלמוד ומרק זמנהוף – אביו של לודוויג זמנהוף ממציא שפת האספרנטו.
כמו כן רבנים ותלמודיסטים מטיקוצ'ין, חיברו ספרים ומחקרים פילוסופים ודתיים שנשמרו בבית הכנסת הגדול (1642), והדגישו את השכלתם הרחבה של היהודים לאורך 2000 שנה בהשוואה לעמים אחרים יודעי אלפא בית רק במאה השנים האחרונות. לפי החשיבה היהודית, אין קהילה ללא 'חדר' והדגש על השכלה מתחיל בגיל צעיר מאוד.

השטטל, היו מרכז יהודי בסביבה שאיננה יהודית ומרכזים יהודיים רבים כאלה, תפקדו בגבולה המזרחי של פולין. טיקוצ'ין מהווה דוגמא לכך ובה נשמרה אווירת השטטל עד היום.
יהודי השטטל היו גאים ביהדותם גם אם היו עניים וחיו בדוחק ובצפיפות. עוניים היה מצב שכיח למדי ובעיקר, עם התפתחות תהליך התיעוש והירידה בשיטת שוק החליפין בין האזור העירוני לכפרי.


הרובע היהודי Kaczorowo
(גבולותיו של הרובע היהודי: בצפון: הNarew ורח. Pilsudski. במזרח, יובל ה Motława דרומית לבית הכנסת ובהמשכו רחוב Nadkanalna ההולך דרומה. בדרום, רחוב Holendry נ.א.).
היום שונה מראהו של הרובע היהודי Kaczorowo ממראהו בעבר. אז היו בתי המגורים, בתי עץ הבנויים לאורך רחובות צרים, מפותלים ושוקקי חיים.
השוק היה המקום, שבו היהודי היה במלוא חיוניותו לבד מבתי הכנסת, בתי המדרש והתלמוד.
בדרך למרכז העיר מהרובע היהודי, עוברים על פני יובל של נהר ה Narew ששמו Motława ושהיה במשך מאות השנים, הגבול בין הרובע היהודי והרובע הנוצרי. למרות זאת, אין לדבר על שני עולמות נפרדים אלא על עולמות המשולבים זה בזה והלומדים זה מזה. רבים מן היהודים חיו ועשו עסקים בצד השני של ה Motława כמו שמשפחות נוצריות חיו ברובע היהודי.


טיקוצ'ין הפולנית

השוק של טיקוצ'ין

כיכר ופסל סטפן צ'רניצ'קי

כשהולכים מזרחה מבית הכנסת, נכנסים לשוק ענק כיכר סטפן צ'רניצ'קי.
רבים מן המבקרים בטיקוצ'ין, מתפעלים מגודלה והיקפה של הככר הנראית בלתי פרופורציונית לעיר קטנה.
הכיכר הוקמה ע'י אדם רב השפעה בסטנדרטים של אירופה: יאן קלמנס בראניצקי (נינו של צ'רניצ'קי נ.א.) שהיה אחד מבעלי העוצמה וההשפעה הגדולים ביותר בפולין וגם מועמד למלוכה.
הכיכר הוקמה לראשונה במאה במאות ה – 14 וה – 15 כשבמרכזה היה אולם גדול עשוי עץ.
לאחר הדליקה בשנת 1741, הכיכר שוקמה ע'י בראניצקי שהגה את הרעיון לשקם את העיר, בסגנון בארוק. יאן קלמנס התחנך בתרבות הצרפתית והושפע מכיכר לואי ה – 15 ב – Rennes, שנבנתה בדומה לכיכר טיקוצ'ין ובנייתה הסתיימה בשנת 1741.
צורת הכיכר טרפז כשבסיסה הארוך, נוצל לבניין העירייה ששני אגפיו חובקים את הכיכר מבפנים כמו ששני אגפיה המקושתים של הכנסייה, חובקים את השוק.
מידות השוק הם = 185 מ'* 45-65 מ'.
בראניצקי תכנן להכניס לארכיטקטורה של העיר אלמנטים אומנותיים ואסתטיים בכדי לתת לעיר מראה נאה ומושך. התכנון היה ע'פ צירי אורך ורוחב הנותנים ביחד עם מבנים אטרקטיביים, תחושה עירונית רב שכבתית:
הנריק קלם, הארכיטקט של חצר ההטמן, עיצב את הכיכר כך שהכנסייה תהיה לאורך הציר הראשי והפונדק ובית החולים לאורך הצירים הצדיים. בחזיתות הצפונית והמזרחית של השוק, תוכננו מבני מגורים מעץ שחזיתותיהם כלפי הרחוב נשמרו היטב.
נתיבו של רחוב Bernardńska, היוצא מחזיתו הדרומית של השוק והמכוון ישירות לצוהר השער של מנזר הבנדיקטינים שנבנה קצת יותר מאוחר ואילו רחוב Złota מוביל מהחזית המערבית של השוק.
הכיכר לא נוצלה למטרות מסחר אלא מטרתה הייתה בעיקר ייצוגית.
באותו הזמן שבראניצקי שיקם את טיקוצ'ין, סטניסלאב לז'ינסקי הוביל את שיקומה של Nancy שמבט ופסלו של לואי ה – 15, הוצב בכיכר המלכותית של Nancy והשקתה נעשתה ברוב עם, פאר והדר. ההד הרחוק של האירוע הזה, היה פסלו של סטפן צ'רניצ'קי (1599-1665)שעיצובו הסתיים בשנת 1763. זהו אחד מן הפסלים החילוניים הראשונים בפולין והדוגמא הראשונה לפסל שייעודו להיות מוצב בכיכר.
יאן קלמנס בראניצקי נינו של צ'רניצ'קי, בנה את הפסל לכבוד סבא רבא סטפן צ'רניצ'קי – גיבור המלחמות נגד פשיטות השוודים. זהו מקרה יחיד במינו ברפובליקה הפולנית בעת ההיא.
http://freepages.history.rootsweb.com/~koby/political/chapter_13/1302czarniecki.html
צאצאי סטניסלב זולקיבסקי, יאן זמויסקי או קארול חודקייביץ', לא פעלו בדרך זו להנצחת אבותיהם וגם לא ענף אחר מצאצאיו של צ'רניצ'קי.
האם יאן קלמנס בראניצקי מצא בצ'רניצ'קי תכונות הדומות לתכונותיו?
פסלו של צ'רניצ'קי מושך תשומת לב מכמה בחינות:
הוא אינו רכוב על סוס (לא ניתן לדמיין מפקד צבאי בעת ההיא ללא סוס). הדמות נעה כאילו בתנועת ריקוד.
הפסל הוא Pierre De Coudray, פסל מצבות ותלמידו של Rusconi שפיסל בסגנון רומני של הרבע הראשון של המאה ה –18.
http://stc.janski.edu.pl/NEW/turysta/2002/Tykocin/DSCN1223.html
העבודה על הפסל נמשכה שנתיים (1761-1763) והחומר הוא אבן גיר שידלוביץ'. הדיוקן סופק ע'י המזמין. פרטי הלבוש, הנשק ותחושת הכוח שהפסל מעביר נעשו בדיוק מדהים.
דמות ההטמן עוצבה בצורה דינמית כשיד ימין מחזיקה מוט המכוון להתקפה. בצדי המסד, ישנן כתובות לכבוד צ'רניצ'קי ויוזם הפסל.
במקור, הפסל עמד קרוב יותר לכנסייה אולם במאה ה – 19, הוזז הפסל למקומו הנוכחי.
האירועים שהביאו למסירתה של טיקוצ'ין לצ'רניצקי, העברתה למשפחת בראניצקי ושיקומה בסגנון הבארוק, מתוארים בספר:
The war Goddess's times and Tykocin –The Jewel of the Baroque.

כנסיית טריניטי הקדושה
הכנסייה נבנתה בשנת 1742 – 1750. המעצב היה הנריק קלם. בשני צדי החזית מתנוססים מגדלים שגגותיהם מצופים בגיליונות נחושת וכל אחד מהם מחובר לחלק המרכזי של הכנסייה בשלוש קשתות.
במגדל הימני ישנו שעון בכל אחד מארבעת צדדיו. בכל אחד מן המגדלים ישנם ארבעה חלונות.
כל חזית מבנה הכנסייה נראה כמו זוג ידיים הרוצות לחבק ולקרב כל אחד אליה. אורך הכנסייה עצמה הוא 45 מ' ורוחבה 25 מ'. המרחב בין המגדלים מגיע ל – 50 מ'. הצבע השליט הוא לבן שהיה הצבע השליט בתקופת הבארוק.
http://stc.janski.edu.pl/NEW/turysta/2002/Tykocin/DSCN1220.html



ההוספיס
אחד מן המונומנטים המעניינים ביותר בעיר הוא ההוספיס. ההוספיס נבנה בשנים 1633-36 עבור 12 ותיקי מלחמה. זה היה הבניין השלישי מסוגו ברפובליקה הפולנית (והראשון שנבנה ע'י גורם פרטי) אחרי ההוספיס שבנה המלך סטפן באטורי בורשה וטרצ'טימירוב בליטא.
ההוספיס ממוקם בפינה הצפון-מזרחית של השוק ליד גדת הנהר במקום שבו עמד לפנים ארמון. לפונדק יש גם תפקיד הגנתי אותו מילא בזמן פלישת השוודים. היו שני צריחים עגולים בפינות בחלק הפונה אל הנהר.
שטח קרקע ההוספיס = 50 * 45 מ' ומידותיו החיצוניות של המבנה = 38 * 34 מ'. בנוי לבני מלט ומטויח מסוידות. הגג עשוי בצורת גמלון ומכוסה ברעפים קרמיקה. צורתו מרובעת והכניסה היא בתוך פינה מקוטעת בצד הדרום מזרחי.
בתוך ההוספיס ישנם חדרי מגורים, חדרי אחסון וקפלה שצידה המזרחי מוגבה. מעל לכניסה, היה לוח זיכרון להנצחת היזם של הפונדק - כריסטוף ווייסיולובסקי. הכספים לתחזוקת המקום הגיעו מהבעלים של טיקוצ'ין ומניהול הדיור שנעשה ע'י ההטמן. ההוספיס היה בחסות הכוח המלכותי. לא כל אחד היה יכול להתגורר שם. הדייר היה צריך להיות קצין, אציל ובעל יכולת תשלום לרווחת ההוספיס והכנסייה.
בזמן מלחמות השוודים, נגרם נזק לבניין והשיקום נעשה בצורה שטחית וכך בסוף המאה ה – 17, מצבו של הבניין לא הי המשופר. במחצית השניה של המאה ה – 18, הבניין סבל גם באחת מן הדלקות שפרצו בעיר. בתקופת הבארוק בעיר, הבניין שופץ והמגדלים שהיו בפינותיו הוסרו ובמקומם נבנו קשתות ורעפים.
לאורך השנים, ההוספיס של טיקוצ'ין לא שינה את תפקידו ובמלחמת העולם הראשונה, עדיין השתכנו בו וותיקי הצבא. במשך 300 שנה, התארחו בהוספיס פולנים לבושים מדים כשהם מביאים עמם זיכרונות של ניצחונות, כישלונות, ייאוש ואכזבות.
בתקופת מלחמות הפנים, ההוספיס שימש למגורים לאנשים עניים ובזמן הכיבוש הגרמני, הוא שימש כבית כלא צבאי.
כיום ההוספיס משמש כמלון ומסעדה.

בית החולים
בפינה הדרום מזרחית של השוק, היה בית החולים. בית החולים נוסד בשנת 1755 עבור זקנים ונכים. תשריט הבניין מלבני, עשוי לבנים וחד קומתי. הבניין השתלב באופן הרמוני עם כל המבנים שבכיכר.

המבצר שבתהליכי שיקום
http://mazowieckie.zamki.pl/pics/duze/tykocin3.jpg
בכדי להגיע למבצר הנמצא כיום בתהליכי שיקום, צריך לעבור את הגשר שמעל לנהר Narew ושם מצד שמאל ממוקם המבצר. המבצר נמצא במקום מאז ימי הביניים המוקדמים. אז היה במקום המבצר רב העוצמה ביותר בפולין של .Gasztolds לאחר מכן, המלך זיגמונט אוגוסט[8] אחרון השושלת היגלונית, שמאז 1548 היה המלך של פולין ונסיכות ליטא הגדולה, החליט לבנות את המבצר הראשון שממלא כמה תפקידים: מגורים, אחסון ומבצר.
האצילים הפולנים והליטאים ראו במבצר ושמרו עליו כמוקד רב עוצמה שמטרתו לחזק את הכוח המלכותי.
מיקומה של טיקוצ'ין באותו זמן במרכז הרפובליקה של שתי הממלכות, אפשר שגור של ארטילריה ממנה להגנת גבולות הממלכה.
עם איחוד לובלין בשנת 1569, טיקוצ'ין ומחוז פודוליה, הפכו לגבולות הכתר הפולני. היגלונים, רצו בקשר קרוב בין שני המחוזות ותפקידה של טיקוצ'ין היה להיות הגשר בין הכתר הפולני ונסיכות ליטא הגדולה.
ארכיטקט ומנהל פרויקט המבצר היה ההולנדי ג'וב פרייטפוס וההשקעה החלה בשנת 1550. המלך זיגמונט אוגוסט פיקח בעצמו על העבודות במבצר עד סוף ימיו. עיקר עבודות השטח והבנייה של המבצר התרחשו בשנים 1567-9 ועם סיומו, המלך הורה להעביר אליו תותחים מוילנה. העבודות המשיכו במבצר גם לאחר מותו של זיגמונט אוגוסט.
המבצר הזה היה הגדול ביותר בפולין האתנית. גודלו היה פי ארבעה מאשר המצודות והמבצרים שהיו בפולין. הוא נבנה על המקום הגבוה ביותר בשטח.
צורתו של המבצר הגותי-רנסאנסי היה כמעין מקבילית שגודל צירה האורכי היה, 75 מ' ושהקיפה במערכת קירות כפולה חצר פנימית גדולה ובכל אחד מארבעת פינותיה, מגדלים מעוגלים.
הכניסה למבצר הייתה מצדו הדרום מערבי של המבנה והמגורים העיקריים, היו לאורך החומה לכיוון דרום מזרח.
http://mazowieckie.zamki.pl/pics/duze/tykocin_plan.jpg
הביצורים נבנו בתחילת המאה ה – 18 וכתוצאה מגודלם ורוחבם, הם הגיעו עד למרחק של 300 מ' מהעיר. הדרך עוברת בקרבת הסוללה ובמרחק של כמה עשרות מטרים מן המצודה המזרחית כך שניתן היה להגן ולשמור עליה, בכוח צבאי קטן יחסית.
http://mazowieckie.zamki.pl/pics/duze/tykocin.jpg
המבצר היה רחוק יחסית מהעיר ובכוחו היה לשמור יותר על הנהר מאשר על העיר. אחזקת המבצר הייתה בלתי תלויה בעיר ויחידות התפעול שבו, ספקו את צרכיו במשך תקופה ארוכה ולצוות גדול.
במחסני הנשק של טיקוצ'ין נאגרו תוך זמן קצר, כמות גדולה של תותחים ותחמושת .
ברישום משנת 1579 נמצאו שם בין שאר כלי הנשק:
132 תותחים גדולים ו - 204 תותחים קטנים. הרישום הזה הוא תוצאה רק של המלחמה עם המוסקוביטים. בתקופתו של המלך סטפן באטורי, היו שם קצת יותר כלי נשק – 500 תותחים.
פה היה מחסן הנשק המלכותי הגדול ביותר.
במשך שתי מאות, המבצר השתתף באירועים צבאים והיסטוריים רבים. במשך הזמן, המבצר הלך ונחרב וחומרים ממנו נלקחו לבניינים חדשים ולסלילת כביש חדש ל Knyszyn.

מנזר ברנרד
רחוב Bernardyńska מוביל מחזיתו הדרומית של השוק (כשעומדים עם הפנים לפסל, הרחוב נמצא מצד שמאל, ניצב לכיכר נ.א.) פונה שמאלה עד לשער המנזר. המנזר הוא מטיפוס בנייה של הבארוק המאוחר. הנזירים הברנרדינים הגיעו לטיקוצ'ין בשנת 1480 ואז הם הקימו את המנזר בגדה הימנית של נהר הNarew. היום ניתן למצוא שם שרידי יסודות. המנזר תפקד במקום זה עד לשנת 1768 אולם לאחר שהמבנה נחלש והיסודות התערערו כתוצאה מניקוז גרוע, הנזירים העבירו את המנזר לעיר עצמה. המנזר הישן הורד ושאריותיו עברו לשימוש בבניין החדש כדוגמת המבצר. בשנים 1771-91, הנזירים חיו בכל מיני מקומות בעיר ואז עברו לרחוב Klasztorna (ניצב לרחוב Bernardyńska) למבנה בעל 3 כנפיים שנבנה בשנת 1771. לאחר מותו של בראניצקי, התארכה העבודה ונמשכה והסתיימה בסוף 1791.
בכנף המזרחית של המנזר נבנתה הקפלה שהוחלפה בכנסייה קטנה בשנת 1837. המנזר חדל להתקיים כמנזר בשנת 1864 בפקודת הצאר לאחר דיכוי המרד בינואר באותה שנה והבניין הפך לרכוש פרטי.
כיום הבניין שייך לרשות של Łomża ובו בית מחסה.
שני אובייקטים מסוף המאה ה – 16, נשמרו מתקופת המנזר:
האחד הוא Pasion of Christ, מתנה שניתנה לרופא חצר המלוכה והנשמר היום בחדר האוכל של המנזר.
השני הוא שריד יקר ערך מעץ - הצלב הקדוש ובתוכו שרידי הקדושים. השריד הזה מוחזק היום בכנסיית סנט. טריניטי בטיקוצ'ין.

ארמון הכלכל ופסל הנשר הלבן.
אם הולכים מזרחית לכנסייה, לאורך רחוב Listopada 11 (ממשיכים מאחורי הכנסייה ישר ברחוב נ.א.), נכנסים לרובע החדש שנוצר כתוצאה מהרפורמה החקלאית שהייתה בשנת 1559 ושהפכה שטחי חקלאות לשטחי בניה..
שתי אנדרטאות ידועות של טיקוצ'ין מצויות כאן:
האחת ארמון הכלכל והשנייה, פסל הנשר הלבן.
מה שהיה פעם "מגורי המנהל הכלכלי " לפרויקטים הכלכלים שהיו קשורים לנהר הנרב, משמש היום כמועדון התרבותי של טיקוצ'ין, נבנה במחצית המאה ה – 18 במה שהייתה פעם חצרו של המלך אוגוסט זיגמונט. בזמנים הללו, היה נמל על נהר הנרב וממנו שטו הסחורות לאורך הNarew עד שפכו לוויסטולה ומשם דרך הWistuła עד גדנסק.
על גדת הנהר, היו אסמים ומחסנים לאחסון סחורות ושם גם היה מקום מושבו, של מנהל הרכוש של טיקוצ'ין ומרכז מסחר.
ליד הארמון היו מבני חוה ובית כלא – Turma שאינו קיים היום.
בשכנות לארמון, ישנו פסל הנשר הלבן שמנציח את תקומתה של פולין העצמאית בשנת 1918 כמו את ייסוד מסדר הנשר הלבן" שהוא המענק החשוב ביותר בפולין, במבצר טיקוצ'ין בשנת 1705.
הפסל עשוי ברונזה ומוצב על עמוד בנוי אבנים והוא מייצג את הנשר המוכתר המתכונן לעוף.

בתי דירות משותפים
בטיקוצ'ין נשמרו בתי דירות משותפים בנויים ומבני אחוזה מעץ. מבנים כאלה אופייניים מאוד לעיירות קטנות בגבול המזרחי של פולין. המעניינים שבהם נמצאים בחזית הצפונית של כיכר צ'רניצ'קי. גגותיהם מכוסים רעפים, פרוזדור קטן בכניסה, וחדרים גדולים לאורכם. במבואת העץ באחד הבתים שברובע היהודי ברחוב Kozia, ישנו מגן דוד משולב בקיר העץ.
ברובע היהודי ניתן לראות מבני מגורים חד ודו-קומתיים מסוף המאה ה – 18 (ברחוב Kaczorowska העובר בצדו השמאלי של בית הכנסת דרכו נוסע האוטובוס, כשהוא נכנס למגרש החניה מאחורי בית הכנסת נ.א.) ותחילת המאה ה – 19(ברח. Pilsudski העובר בחזית בית המדרש וממשיך צפונה וכן ברחוב Złota העובר משמאל לכיכר צ'רניצקי חוצה את יובל ה Motława וממשיך כרחוב Pilsudski נ.א.)
ברחוב Złota בערך מול פסלו של צ'רניצ'קי, ישנו בית מפואר שמשני צדי חזיתו, טבוע מגן דוד מאבן. אחד בכל צד. מספרים שהבית היה בית מגוריו של סוחר יהודי עשיר, שעסק במסחר יינות ותבואה (נ.א.).

אחוזת הקבר של משפחת Gloger.
בצדה המזרחי של העיר (אם ממשיכים ברחוב מאחורי הכנסייה ישר מזרחה נ.א.) ישנו בית עלמין רומני-גותי ובו אחוזת קבר גותית של משפחת Gloger. המשפחה באה מ Jeżewo הסמוכה ויש לה חשיבות בהיסטוריה האזורית. הידוע שבהם הוא זיגמונט חוקר אתנוגרפיה ייחודי והיו'ר הראשון של חברת התיירות הפולנית. בבית העלמין ישנה גם קפלה מסוף המאה ה – 19 שנוסדה ע'י החוואי יוזף קוטלובסקי שעליו אמרו כי מצא כד מלא זהב, ליד המבצר מתקופת ימי הביניים.
עם הזהב הזה קוטלובסקי גם פיתח את חוותו וגם כנוצרי דתי וכמאמין, בנה את הקפלה וצלב עץ בחצרה.

המבצר
3 ק'מ מימין לפני טיקוצ'ין, כשבאים לטיקוצ'ין מכיוון Jeżewo (הכיוון שממנו אנו באים נ.א.) רואים מבצר שרידי מבצר מימי הביניים המוקדמים והנקרא טיקוצי'ן I. פה התפתחה התיישבות עד לסוף המאה
ה – 13 לפני שנעה צפונה לכיוון נהר הNarew. כיום נותרו רק ביצורים ציורים.


תרגום, עריכה, קישורים והערות: נורית אשכנזי
24/11/03




1. Roszkowski Wojciech Tykocin – miasteczko bajeczka (a fairytale town) Instytut Wydawniczy Kreator, Bialystok 2003
2."The Map of Judaics in Poland". Text by Iwona Brzewska i Renata Pi¹tkowska. Translated by Jan K. Milencki.
3. וביניהם: מרדכי (1568), מנחם דוד בן יצחק תלמידושל הרמ'א, שמואל אליעזר אדלס (1620), יהושע בן יוסף מחבר ”פני יהושע" (1630), יצחקאייזיק בן אליעזר ליפמן הלפרין (1667-81), אליהו שפירא (1703), שלום בן אליעזר רוקח (1756-66).
4. מצביא צבאי (1599-1665) שהביס את השוודים הפולשים לפולין. כאות הוקרה, קיבל את אזור טיקוצ'ין במתנה.
5. יאן קלמנס בראניצקי (1689-1771)פטרון ביאליסטוק וטיקוצ'ין (הטמן ובן למשפחת בראניצקי מביאליסוק מגנאטים רבי עוצמה. נכדה של אלכסנדרה בתו של צ'רניצ'קי שהביאה עמה כנדוניה את טיקוצ'ין עם נישואיה לבן משפחת בראניצקי מביאליסטוק..
6. יאן קלמנס בראניצקי, קיבל את חסות מלך צרפת.
7. חומר על משפחת בראניצקי אפשר למצוא ב- Tykocin impressions section in the chapter Tykocin – The pearl of the Baroque.
8. חומר על כך אפשר למצוא בספר The war Goddess's times and Tykocin –The Jewel of the Baroque